ד"ר אבי נוב, עו"ד
אוגוסט 2008
המסחר האלקטרוני (e-commerce) מאפשר ביצוע עסקאות בינלאומיות בהן המוכר נמצא במדינה אחת, הקונה במדינה שניה, והעסקה עצמה מתבצעת במדינה שלישית. השאלה כאן היא, לאיזה מדינה תהיה הזכות למסות את הרווחים העסקיים שנוצרו בעסקאות בינלאומיות מעין אלה. מצד אחד, מדינת המושב של הנישום יכולה לטעון לזכות נגיסה מכוח הזיקה הפרסונלית, ומצד שני, אותה מדינה בה נוצרו לכאורה הרווחים, תטען לזיקה לרווחים וממילא לזכות מיסוי.
כלל יסוד בדיני המסים הוא כי מדינה המבקשת למסות הכנסה מסוימת צריכה היא להיות בעלת זיקה כלשהי לאותה הכנסה. בסיטואציה של עסקאות בינלאומיות, עלול להיווצר מצב של כפל מס, אם יותר ממדינה אחת תממש את זכותה להטיל מס על אותה ההכנסה מכוח זיקתה לאותה הכנסה. מאידך, בעסקאות המבוצעות באינטרנט, יכול בהחלט להיות מצב בו מדינות יתקשו לטעון לזיקה להכנסות שנוצרו במרחב הוירטואלי (cyberspace).
בהתאם לכלל האמור, אם תושב ישראל יפיק הכנסה עסקית במדינה אחרת, אולם ההכנסה לא תיוחס לנוכחות פיזית עסקית שיש לנישום באותה מדינה, הרי שאותה מדינה תימנע מלמסות הכנסה זו. מאידך גיסא, אם ההכנסה תיוחס למוסד-קבע, לאותה מדינה תקום הזכות למסות את ההכנסה.
להרחבה בנושא זה, ראו: מוסד הקבע באמנות המס
ראו גם: יישום כללי "מוסד קבע" ביחס לסחר אלקטרוני
ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net
