יישום כללי מוסד קבע על מסחר באינטרנט
 

ד"ר אבי נוב, עו"ד

אוגוסט 2008

חלק גדול מרכישות של מוצרים ושירותים מבוצעות באתרי מסחר באינטרנט כמו: אמזון (www.Amazon.com), איביי (www.ebay.com), ויאהו (www.Yahoo.com). הגידול הצפוי בסחר האלקטרוני מחייב התייחסות רצינית של רשויות המס בעולם ביחס להיבטי המיסוי השונים. עיקר החשש הוא מפני ירידה בהכנסות המדינה ממסים כתוצאה מקשיים במיסוי ואכיפה בעידן האינטרנט.

מעבר לכך שרשת האינטרנט ידועה כמרחב וירטואלי ללא גבולות וללא מיקום גיאוגרפי, היא מתאפיינת באנונימיות של המשתמשים ברשת, עובדות המקשות על זיהוי הנישום ומקור צמיחת ההכנסות. הדברים אמורים במיוחד בעסקאות אינטרנט "טהורות" כמו רכישת תוכנות, מוזיקה וסרטים באמצעות הורדתם (Downloading) מהרשת.

ארגון ה-OECD אימץ את הגישה כי יש ליישם את שיטות המס המסורתיות על המסחר באינטרנט. בשל כך, הוחלט על החלת כללי "מוסד-קבע" על המסחר האלקטרוני. גישה זאת של ה-OECD תואמת את עקרון הניטרליות בדיני המסים, לפיה יש לשמור על ניטראליות בין עסקאות המתבצעות בעולם ה"רגיל" לעולם ה"וירטואלי".

במידה ותהיה עדיפות מסויית ביחס לעסקאות ברשת, תהיה העדפה של מסחר אלקטרוני על פני מסחר מסורתי. סוחרים עלולים להעביר את פעילותם לרשת רק לצורך הימנעות ממס. כאמור, משטר מס ניטראלי לא צריך להשפיע על החלטות הפירמה אשר היו מתקבלות אילו לא נהג משטר מס זה.

בעקבות ה - OECD, מדינות רבות וארגונים בינלאומיים המליצו על יישום הכללים הרגילים על מיסוי האינטרנט.
 

מוסד הקבע - השרת או האתר?

בהתאם לאמנות למניעת כפל-מס, המס על רווחים עסקיים ייגבה באותה מדינה בה קיים מוסד הקבע של העסק. כשמדובר במסחר אלקטרוני, מתעוררת השאלה - מה בדיוק נחשב למוסד קבע?

הגישה המקובלת כיום, בעקבות המלצות ה - OECD, היא להבחין בין אתר אינטרנט (Web Site) לשרת (Server), כאשר השרת ייחשב בתנאים מסוימים למוסד-קבע. עמדה זאת קיבלה ביטוי בשינווים שנערכו לדברי ההסבר לאמנת המודל. בהתאם לדברי ההסבר, בעל אתר אינטרנט המאפשר גישה לתושבי מדינות זרות, לא יתחייב במס באותן מדינות. אולם, שרת אינטרנט עשוי להיחשב כמוסד-קבע באותה מדינה בה הוא מצוי, ויגרור חיוב במס באותה מדינה:

הטענה היא כי יש להבחין בין ציוד מחשב הכולל שרתים (חומרה), לבין המידע ותוכנות הנשמרות עליו (תוכנה). באתר אינטרנט, מדובר ביישומי מחשב, והוא אינו נחשב לנכס מוחשי אשר ניתן לקבוע לו מיקום פיזי, ולכן אינו יכול להיחשב כמוסד-קבע. לעומת זאת, השרת עליו מאוחסן האתר הוא נכס בעל מיקום פיזי, ועל כן עלול השרת ייחשב בתנאים מסוימים כמוסד קבע ויתחיב במס במדינה בה הוא נמצא.

הנטייה היא לראות בשרת מוסד קבע לאור תכונת הקביעות המאפיינת אותו. עם זאת, בהמלצות ה - OECD נאמר, כי על מנת שהשרת אכן ייחשב כמוסד-קבע, יש לבחון גם את אופי הפעילות המבוצעת דרכו. בהתאם לדרישה זאת, יש לבחון האם מתקיימת פעילות עסקית מהותית באמצעות אותו השרת, כגון עריכת הסכמים והשלמתם, העברת כספים אלקטרונית, משלוח מוצרים וכד'. כאשר השרת משמש רק לפעילויות עזר, כגון: אספקת אמצעי תקשורת, פרסום, העברת אינפורמציה דרך שרתי מראה (mirror servers) לצורכי בטיחות ויעילות, אספקת מידע, הפקת נתוני שוק וכד' - הוא לא ייחשב למוסד קבע.

בדברי ההסבר מודגש כי כיום בעלים של אתרי אינטרנט, המשמשים למכירת טובין או שירותים, נוהגים לקבל שירותי אחסון מספקי שירותי אינטרנט (ISP- Internet Service Provider), המחזיקים ברשותם שרתי אינטרנט וקשר קבוע לאינטרנט. במקרים אלו, בעליו של אתר אינטרנט, בדרך כלל, אינו בעליו של שרת האינטרנט עליו מאוכסן האתר, והשרת לא ייחשב כמהווה מוסד קבע לבעלי האתר. אולם, במידה ובעל אתר האינטרנט הוא, לדוגמא, גם בעליו של השרת ו/או במידה והשרת עומד לרשותו (at his disposal), במקרה זה השרת עשוי להחשב כ-מוסד קבע.  

ראו גם: האם אתר אינטרנט יוצר מוסד קבע?

להרחבה ביחס להיבטי המיסוי של מוסד קבע, ראו: מוסד קבע - מדריך לתכנון מס.

להרחבה בעניין זה, ראו: המדריך למיסוי מסחר אלקטרוני, כולל המלצות לתכנון מס.
 

ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
 
 
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים