פסקי דין בנושא ניכוי פחת

ד"ר אבי נוב, עו"ד

נובמבר 2010

השופטת ברכה תום אופיר קובעת בעניין זה בפסק הדין בעניין עינבר היכלי יופי לכלה (להלן- "פסק דין ענבר"), כי:

"גישה הגורסת כי שיעורי הפחת שנקבעו בתקנות, יכול שיהיו מנותקים מן המציאות הכלכלית של הנכס, ושיחולו על נכס הנדרש לפי אופיו לשיעורי פחת גבוהים יותר, אינה יכולה להתישב עם רוח הפקודה ועם תכליתה. הפחת המיסויי, חייב לדעתי לשקף, בכל מקרה את הפחת האמיתי של הנכס, שאחרת מה טעם בקביעתו?"

השופטת ברכה תום אופיר הסבירה את החלטתה בפסק דין ענבר, כך:

"בענין זה יוזכר, מורים כללי החשבונאות כי הוצאה הונית שנועדה לרכישת נכס קבוע, כמו עלויות ייצורו, מהוות הוצאה שאמורה לשמש את העסק במשך שנים מספר, כך שלפי עקרון ההקבלה יש לשייך חלק מן ההוצאה לכל שנה בה הפיק הנכס הכנסות. הדרך המקובלת לממש את עקרון ההקבלה, היא על ידי הפחתה של חלק מן הנכס בכל שנה, ביחס לבלאי הכלכלי שלו, וכך לייחס לכל שנה חלק מן ההוצאה... כך, על פי עקרונות החשבונאות הפיננסית, כך גם על פי חשבונאות המס המחייבת מכוח סעיף 17 הנ"ל לפקודה, אותה התאמה בין ההכנסות לבין ההוצאות על בסיס שנתי, כולל, בנושא הפחת, שהוא המרכיב השוטף של ההוצאה ההונית, המיוחס לאותה שנה...".

הכוונה היא לההלכה בעניין הד הקריות הדן ביחס המתבקש בין העיקרון הכללי לבין ההוצאות המפורטות בסעיפיו הקטנים של סעיף 17, שם נקבע כדלקמן:

"..הכל מסכימים כי העיקרון הכללי הקבוע בסעיף 17 רישא לפקודה אינו חולש על רשימת ההוצאות המנויה בהמשכו של סעיף 17; לאמור: כי אין בו באותו עיקרון כדי לצמצם את תחומי פרישתם של סוגי ההוצאות המנויות באורח ספציפי. העיקרון הוא לעצמו וכל הוצאה והוצאה מאילו המנויות בסעיף 17 היא לעצמה."

כלומר, אף אם לא נקבע סעיף ספציפי להתרת הוצאה מסויימת – כדוגמת הפחתה של נכס בלתי מוחשי - ניתן לנכות הוצאה זו, אם היא עומדת בעיקרון הכללי של סעיף 17 רישא, היינו – הוצאה המשמשת לייצור הכנסה בשנת המס.

ואילו בפסק דין פז גז, הסבירה השופטת תום אופיר שיש לדחות ההלכה הישנה שנקבעה בעניין נצב"א, כך:

"על אף קביעותיו הנ"ל של בית המשפט בענין ניצבא, נראה, כי כיום עשויה היתה התמונה להשתנות. אילו מצאה המערערת לנכון להעמיד למבחן את תוקפן של תקנות הפחת בטענה שאינן משקפות את הפחת הכלכלי המדוייק של המונים היתה עשויה טענתה להתקבל. זאת, לנוכח מגמת הליברליזציה המשתקפת מן הפסיקה האחרונה, הפותחת דלת בפני נישום כמו זה בעניננו, להעלות בבית המשפט טענות כנגד מעשי חקיקה בכלל ומעשי חקיקה מינהלית בפרט אם אלה סותרים או לא משקפים את המציאות הכלכלית לאשורה".

עמדה דומה הועלתה על ידי כב' השופטת ברכה אופיר-תום גם בפסק הדין בעניין יעקבי:

"יש לקבל את עמדתם החדשנית של שלטונות המס לפיה ניתן לקבוע שיעורי פחת לנכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים – גם כאשר לא נקבעו לנכסים אלה שיעורי פחת בתקנות."

הרציונל להתרת הוצאות פחת בגין נכסים בלתי-מוחשיים וחריגה מהפחת הקבוע בתקנות (במקרים מסוימים) מבוסס, בין היתר, על כללי החשבונאות (ראו: תקינה חשבונאית - פחת על קניין רוחני).

להרחבה, ראו: מדריך ניכוי פחת על קניין רוחני

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל: avinov@bezeqint.net

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

2all - בניית אתרי אינטרנט