הצעת חוק העמקת גביית מסים והגברת האכיפה 2012

מיסים|פקודת מס הכנסה|ייעול הגבייה|תיקון

ד"ר אבי נוב, עו"ד

ספטמבר 2012

הממשלה פרסמה לאחרונה את הצעת חוק העמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2012, אשר נועדה, בין היתר, להגביר את האכיפה וההתמודדות עם ה"כלכלה השחורה" במדינת ישראל. סקירה זאת כוללת את השינויים העיקריים בהצעת החוק האמורה. תיקוני החקיקה המוצעים בהצעת חוק זאת אושרו על ידי הממשלה ביום 30 ביולי 2012 בהחלטה מס' 160. להרחבה בעניין זה, ראו: השינויים במערכת המסים.

הברחת נכסים

סעיף 119א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 קובע, כי חברה בעלת חוב, שהעבירה לחברה אחרת פעילות ללא תמורה או בתמורה חלקית, מבלי שנותרו בחברה אמצעים לכיסוי החוב, ובחברה זו קיימים אותם בעלי שליטה, במישרין או בעקיפין, אזי ניתן לגבות את החוב מהחברה שקבלה את הפעילות. מוצע לקבוע, כי ההוראות הקבועות בסעיפים האמורים יחולו גם על בעל שליטה המעביר פעילות לחברה או לחברה המעבירה פעילות לבעל השליטה ובלבד שיש לו שליטה, במישרין או בעקיפין, בחברה. בנוסף, במטרה לצמצם את התופעה של הברחת נכסים בין בני זוג ולהקל על גביית המס במקרים כאמור מוצע בהצעת החוק לתקן את הפקודה ולקבוע בה, כי ניתן יהיה לגבות חוב מס בנסיבות של העברת נכסים, ללא תמורה או בתמורה חלקית, בין בני זוג כל עוד לא עברו חמש שנים מתום שנת המס שבה היה חוב המס הסופי או שבה הועברו הנכסים, לפי המאוחר, וזאת במקום תקופה של שלוש שנים הקבועה כיום.

גלגול חברות

המושג גלגול חברות פירושו פתיחת חברה, צבירת חובות ופתיחת חברה חדשה אשר זהה במהותה ופעילותה לחברה הקודמת, וכל זאת תוך התחמקות מתשלום החובות של החברה הישנה. תופעה זו של גלגול חברות היא תופעה רווחת ביותר ופוגעת באופן משמעותי ביכולת לגבות מיסים. על מנת להתמודד עם תופעת "גלגול החברות" מוצע בהצעת החוק לקבוע, כי במקרים שבהם הועברה פעילותה של חברה אל חבר בני אדם אחר שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם (להלן - הנעבר), ויוכח לפקיד השומה כי אחת ממטרותיה העיקריות של ההעברה הינה הימנעות מתשלום מס, יהיה פקיד השומה רשאי לראות בנעבר ממשיך של החברה המעבירה, ולחייבו בכל חובות המס של החברה המעבירה.

ערעורי מס

פקודת מס הכנסה קובעת בסעיף 184 כי בהליך ערעור על החלטה לפי הפקודה, לא ישולם המס השנוי במחלוקת. מסיבה זו, הליכי הערעור מנוצלים במקרים רבים על מנת לדחות ואף לא לשלם את המס השנוי במחלוקת, ומוגשים גם אם אין בערעור ממש. במקרים רבים, רשות המיסים ניצבת בסוף ההליך מול שוקת שבורה וללא יכולת של ממש לגבות את המס המגיע לה. לאור האמור, מוצע בהצעת החוק לקבוע לתקן את סעיף 158 לפקודה, כך ששר המשפטים יהיה מוסמך לקבוע בתקנות הוראות גם בעניין סעדים זמניים בנוסף לסמכות לקבוע ערובות בהליך ערעור, על מנת להבטיח את תשלום המס כאשר יש חשש שהמס לא ישולם בתום ההליכים.

תשלום מקדמות

חובת תשלום מקדמות קבועה בסעיפים 91(ד) ו- 175 לפקודה. אף על פי כן, לא קיימת סנקציה בשל איחור בתשלום ובדיווח על מקדמות כנדרש בחוק. קיימת חשיבות רבה שהמקדמות ישולמו בזמן לצורך גביית המיסים השוטפת. בשל כך, מוצע לקבוע, כי איחור בתשלום מקדמה שנקבעה בחוק יקנה לפקיד השומה סמכות להוצאת לנישום שומה לפי מיטב השפיטה, בדומה לסמכות הקבועה בסעיף 167 לפקודה לגבי דיווח ותשלום בגין ניכויי מס במקור.

עיכוב יציאה מן הארץ

בהצעת החוק מוצע לתקן את סעיף 194 על מנת ליצור סעיף מקביל לסעיף 115 לחוק מע"מ הקובע, כי במקרה של חוב של חברת מעטים, ניתן לעכב יציאה מן הארץ של מנהל פעיל בה או מנהל עסקים או בעל מניות המחזיק ביותר מ-26% מהון המניות או מכוח ההצבעה.

הגבלות נוספות

בהתאם להוראות סעיף 194 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, הסמכויות המוקנות לפקיד השומה בגביית חוב מס הן עיכוב יציאה מהארץ ועיקול רכוש. הסמכויות המוקנות לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - חוק מיסוי מקרקעין) ולפי פקודת המיסים גבייה, הן סמכויות עיקול והוצאה לפועל וכן סמכות מאסר. הסמכויות המוקנות בחוק ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ) וכן לפי פקודת המסים גבייה הן עיכוב יציאה מהארץ ועיקול רכוש. לעומת זאת, למרכז לגביית קנסות (להלן - המרכז), קיימות סמכויות רבות נוספות המפורטות בסעיף 7א(ג) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן - חוק המרכז לגביית קנסות), לרבות: הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, הגבלת החייב מלייסד תאגיד, הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה. במטרה לייעל ולשפר את גביית המיסים בישראל מוצע בהצעת החוק לקבוע סמכויות דומות גם בחוקי המס, בכפוף ובהתאם לאותם התנאים, האמצעים וההליכים הקבועים בחוק לשמירה על זכויות החייבים, ובשינויים המחויבים. ראה גם סעיף 2(12) ו-3(3) להצעת חוק זו.

חוק איסור הלבנת הון

על מנת לייעל ולהגביר את האכיפה ולצמצם את תופעת ההון השחור מוצע לתקן את חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן- החוק) כך שעבירות מס ייחשבו כעבירות מקור. בנוסף, מוצע לתקן את החוק כך שתתאפשר העברה ישירה של מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון אל רשות המיסים, כמפורט להלן. כן מוצע לתקן את סעיף 27 לחוק לרבות ההגדרות הקבועות בו לעניין "פקיד מכס" ו-"עבירה".

לאור הקמתה של רשות המסים, וכן לאור הוספת עבירות מס לפי סעיף 220 לפקודה ולפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, מוצע בהצעת החוק כי במקום הפניה לאגף המכס והמע"מ תיקבע הפניה לרשות המסים. להרחבה בנושא זה, ראו: מדריך לעבירות מס והלבנת הון

בהצעת החוק מוצע להתאים את סעיף 27 לחוק, אשר קובע את סמכויות החקירה של הגופים השונים, לעבירות הנוספות שייקבעו כעבירות מקור, קרי עבירות לפי סעיף 220 לפקודה, 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין, ו-117(ב)(1) או (3) עד (8) או 117(ב1).

בהצעת החוק מוצע לתקן את סעיף 30 לחוק, כך שתיקבע בו הסמכה להעברת מידע לרשות המסים לאור הוספת העבירות החדשות מכוח חוקי המס, כמפורט לעיל.

קיזוז מיסים

כיום, ביצוע קיזוז חוב מס מול החזר מס כרוך בסרבול רב, וזאת בשל הצורך במשלוח הודעה לנישום שרק לאחריה קמה זכות הקיזוז, וכן בשל המועד בו ניתן לבצע את הקיזוז, אשר קבוע בתקנות קיזוז מיסים, התשמ"א-1980 (להלן - התקנות), ועומד על 90 ימים מהיום בו החוב הפך לסופי. מצב זה מונע גבייה אפקטיבית של המס ויוצר בעיות בעת ביצוע עיקולים מצדדים שלישיים. בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק קיזוז מיסים, התש"ם-1980 כך שיקבע שחובת ההודעה לנישום כתנאי לביצוע הקיזוז אינה פוגעת בזכותה המהותית של רשות המסים לקזז בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, ומכאן שזכותה של רשות המיסים קודמת לזכות שנוצרה במועד בו הייתה לרשות המיסים זכות כאמור. בנוסף, כמהלך משלים, מוצע לתקן את התקנות כך שיבוטל הצורך להמתין 90 ימים עד לביצוע הקיזוז, באופן ובתנאים שייקבעו.

להרחבה בנושא השינויים המתוכננים, ראו: שינויים במערכת המס: 2012-2013

להרחבה בנושא רפורמת המס של טרכטנברג, לרבות סקירת השינויים במערכת המס ותכנוני המס המתחייבים, ראו: רפורמת המס של טרכטנברג

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל: avinov@bezeqint.net 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים