מיסוי חברה נשלטת זרה

חנ"ז|חברה נשלטת זרה|תושב ישראל

ד"ר אבי נוב, עו"ד

כתיבה:  ינואר 2008
עידכון:  אוגוסט 2014
 

מבוא

ישראלים רבים הם בעלי שליטה בחברות זרות בחו"ל עם הכנסות פאסיביות (כמו ריבית, תמלוגים ושכר דירה). עד תיקון מספר 132, ישראלים רבים לא משכו דיבידנדים מהחברות הזרות שלהם, וכך יכלו ליהנות מ"דחיית מס", היינו פטור ממיסוי ישראלי עד למשיכת הכספים לישראל.

תיקון מספר 132 לפקודת מס הכנסה, קלט את מוסד "החברה הנשלטת הזרה" (להלן: "CFC" או "חנ"ז") לתוך דיני המס הישראלים כמנגנון אנטי-תכנוני, וזאת במסגרת סעיף 75ב' לפקודה.

חברה תסווג כחנ"ז, ויוטל מס רעיוני בשיעור של 25%, בגין הכנסותיה ורווחיה הפסיביים, רק במידה והיא מקיימת חמשה תנאים מצטברים כדלקמן: (א). היא חבר בני אדם תושב חוץ (כלומר, חברה זרה); (ב). פחות מ- 30% ממניותיה רשומות למסחר בבורסה; (ג). רוב הכנסותיה בשנת המס הן הכנסות פסיביות, או שרוב רווחיה הינם רווחים פסיביים הנובעים מהכנסות פסיביות; (ד). שיעור המס החל בחו"ל על רווחיה והכנסותיה הפסיביות נמוך מ- 20%; (ה). בבעלות תושבי ישראל למעלה מ 50% מאמצעי השליטה בחברה, או 40% לפחות מאמצעי השליטה וביחד עם קרוב שאינו תושב ישראל למעלה מ- 50% מאמצעי השליטה, או שיש לתושב ישראל הזכות למנוע קבלת החלטות ניהוליות מהותיות בחברה, לרבות החלטות לעניין חלוקת דיבידנד או פירוק.
ראו גם: הגדרות הפקודה לעניין חנ"ז.
וכן, תיקוני החקיקה אשר נכנסו לתוקף בשנת 2014 -
 
שינויי החקיקה בנושא חנ"ז וחמי"ז - 2014
החקיקה החדשה בנושא חנ"ז (2014)

על מנת לפשט את הדברים, מנגנון חנ"ז חל בעיקרון על בעל מניות, תושב ישראל, שהינו "בעל שליטה" בחברה זרה. בעל מניות בחברה כאמור שיש לה רווחים שנבעו מהכנסות פסיביות כאמור, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את אותם הרווחים. על הרווחים יחול אירוע מס רעיוני (שכן מטילים מס על דיבידנדים שלא חולקו), ובעל המניות יחויב במס בישראל בשיעור של 25%.

פירוט חמשת תנאי חנ"ז

תנאי I - חבר בני אדם תושב חוץ

חנ"ז יעמוד בתנאי "חבר בני אדם תושב חוץ" במידה והוא גוף תושב חוץ העונה להגדרת "חבר בני אדם" שבסעיף 1 לפקודה:
"חבר בני אדם" - כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות". 

תנאי II – אי רישום מניות וזכויות בבורסה

התנאי השני להגדרת חברה זרה כחנ"ז לפי הדין הישראלי, הינו כי המניות בחברה הזרה לא תהינה רשומות למחסר בבורסה, ובאם חלקן נרשמו למסחר - לא יותר מ- 30% ממניות או זכויות החברה הנבחנת כ- CFC הוצעו לציבור. סעיף 1 לפקודה מגדיר בורסה כדלקמן:
"בורסה" - בורסה לניירות ערך שניתן לה רשיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, או בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתיתו על פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת;

בהתבסס על הגדרת המונח "בורסה" לעיל, פרשו רשויות המס הישראליות את תנאי אי-הרישום למסחר בבורסה כקובע כי המניות לא תרשמנה למסחר בבורסה כלשהי בעולם, לרבות הבורסה בתל אביב (ראו קובץ הפרשנות של מס הכנסה לעניין זה)

תנאי III – הכנסות ורווחים פסיביים

חברה זרה עונה על תנאי ההכנסות הפסיביות שבפקודה במידה ורוב הכנסתה בשנת המס "פסיבית" (כמפורט להלן) היינו, הכנסה מריבית, הפרשי הצמדה, מדיבידנדים, תמלוגים, דמי שכירות, תמורה ממכירת נכס שלא שימש את החברה בעסקה, והכנסת דמי ניהול מכל אלה, וזאת גם אם היא הכנסה מעסק או משלח יד - או שרוב רווחיה נובעים מהכנסה כאמור. בפועל, תנאי זה מגביל את הסדר החנ"ז שבדין הישראלי לחברות זרות שלפחות 50% מהכנסותיהן או רווחיהן נובעים מהכנסה פסיבית (ראו קובץ הפרשנות של מס הכנסה לעניין זה). 
"הכנסה פסיבית" מוגדרת בפקודה כך -
"(א) כל אחת מהכנסות אלה, למעט הכנסה אשר אילו הופקה או נצמחה בישראל היתה נחשבת לפי דיני המס בישראל כהכנסה מעסק או ממשלח יד:

(1) הכנסה מריבית או מהפרשי הצמדה;

(2) הכנסה מדיבידנד;

(3) הכנסה מתמלוגים;

(4) הכנסה מדמי שכירות;

(5) תמורה ממכירת נכס, כמשמעותה בסעיף 88, שאינה ממכירת נכס ששימש בידי החברה בעסק או במשלח יד;

(ב) הכנסה כלשהי שמקורה בהכנסות או בתמורה כאמור בפסקת משנה (א), אף אם היא הכנסה מעסק או ממשלח יד;"

 תנאי IV: שיעור המס החל בחו"ל נמוך מ-20%

חברה זרה עונה על תנאי זה אם שיעור המס החל על רווחיה הפסיביים במדינת תושבתה נמוך מ-20%. על מנת לחשב את שיעור המס החל על הרווחים הפסיביים של החברה הזרה, יש לחלק את סך המס שבו חויבה החברה בפועל באותה שנת מס בחו"ל בסך רווחיה שמקורם בהכנסה פסיבית באותה שנה. העיקרון העומד מאחורי תנאי זה הוא למסות אך ורק הכנסה פסיבית אשר חויבה בשיעור מס סופי נמוך (ראו קובץ הפרשנות של מס הכנסה לעניין זה).

 
תנאי V: קיום שליטה של תושבי ישראל בחבר בני האדם

תנאי קיום השליטה בוחן האם ביום כלשהו בתום שנת המס, או ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה, היה לתושבי ישראל בחבר בני האדם הנבחן למעלה מ- 50% באחד או יותר מאמצעי השליטה בחברה; (2). למעלה מ- 40% באחד או יותר מאמצעי השליטה וביחד עם קרוב שאינו תושב ישראל למעלה מ- 50% באחד או יותר מאמצעי השליטה; (3). הזכות למנוע קבלת החלטות ניהוליות מהותיות, לרבות החלטות לעניין חלוקת דיבידנד או פירוק.

לעניין שיעור האחזקות ס' 88 לפקודה מגדיר "אמצעי שליטה" כזכות לרווחים, למנות דירקטור או מנכ"ל בחברה, להצביע באסיפה הכללית של החברה הנבחנת כחנ"ז, לקבל חלק מנכסי החברה הנבחנת בעת פירוק, וכן הזכות להורות למי שלו מהזכויות כאמור על דרך להפעיל את זכותו - והכל, בין מכוח מניות, זכויות למניות או זכויות אחרות, ובין בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הסכמי הצבעה בין בעלי המניות או נאמנות. 

תכנוני מס
למרות קיומו של מנגנון חנ"ז כאמור, ניתן למנוע את תחולת המיסוי הישראלי בדרכים רבות ומגוונות - לעניין זה ראו: "תכנון מס למניעת חנ"ז". 

להרחבה בנושא חנ"ז ראו: מדריך להוראות חנ"ז (CFC)
להרחבה בנושא הקמת חברה במקלט מס, ראו: הקמת חברה במקלטי מס סקירת מקלטי מס מסוימים. 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים