ד"ר אבי נוב, עו"ד
נובמבר 2010
בסעיף 1 לחוק הוגדר 'מפעל תעשייתי' כך:
''מפעל תעשייתי' - מפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית שעיקר פעילותו בשנות המס היא פעילות ייצורית; לענין זה יראו, בין היתר, את הפעילויות המפורטות בתוספת כפעילויות שאינן ייצוריות'.
בסעיף 2 לחוק עידוד התעשיה נקבע:
"חברה תעשייתית שהוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בשנת המס 1968, או לאחריה, רכשה בתום לב פטנט, או זכות לניצול פטנט או ידע, המשמשים לפיתוחו או לקידומו של המפעל, תהא זכאית להפחתה בשיעור של %½12 מן המחיר המקורי שלהם במשך שמונה שנים, משנת המס שבה החלה להשתמש בהם".
מהוראות החוק האמורות עולה כי ניתן לנכות עלות טכנולוגיה (פטנטים וידע) מידי שנה בשיעור של %½12, כך שבתוך שמונה שנים ניתן יהיה לנכות את מלוא עלות של הטכנולוגיה.
עם זאת, בהתבסס על כללי החשבונאות המקובלים בנושא נכסים בלתי מוחשיים אשר נותנים הנחיות מפורשות לאופן הפחתתם של נכסים לא מוחשיים כמו גם לאור הפסיקה הכלכלית כאמור, אני בדעה כי במידה ושיעורי הפחת המותרים על פי הוראות חוק עידוד התעשייה אינם משקפים את הפחת הכלכלי האמיתי של הטכנולוגיה שנרכשה וניתן להוכיח אחרת, הרי שיש מקום להפחית את הטכנולוגיה באופן שישקף אורך החיים הכלכלי האמיתי שלה. במציאות הכלכלית והמסחרית בת ימינו ניתן לחזות בעסקאות בהם נרכשים נכסים בלתי מוחשיים וכתוצאה מכוחות השוק והפיתוח הטכנולוגי המואץ הם מאבדים מערכם בתוך פרק זמן קצר.
לכאורה, אמורה להיות אבחנה בין מחשב (הנחשב כחומרה) לתוכנות לעניין הפחת. אלא שעמדת רשות המסים היא שתוכנת מחשב הינה חלק ממחשבים כהגדרתם בתקנות הפחת. המשמעות היא שתוכנת מחשב הינה נכס בר פחת ששיעור הפחת לגביו הינו בדומה לזה של מחשבים, קרי 25% או 33% בהתאם לסוג המחשב.
להרחבה, ראו: מדריך ניכוי פחת על קניין רוחני
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל: [email protected]
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
