2.7.1 העובדות:
2.7.1.1 היחיד, אזרח ישראלי, עזב את ישראל למדינת אמנה (להלן: "מדינת האמנה") יחד עם אשתו ושני ילדיו הקטינים בחודש דצמבר 2008. להרחבה בנושא אמנות מס של ישראל, ראו: מדריך אמנות המס של ישראל (כולל תכנוני מס).
2.7.1.2 עד יום עזיבתו, עבד היחיד בחברה ישראלית המוחזקת באופן מלא ע"י חברת האם תושבת מדינת האמנה. עם עזיבתו למדינת האמנה, החל לעבוד בחברת האם.
2.7.1.3 בבעלותם של היחיד ובני משפחתו בית בישראל, אותו השכירו למשך כל תקופת שהייתם מחוץ לישראל. מנגד היחיד שכר דירה בה הוא התגורר עם משפחתו, לכל תקופת שהותו במדינת האמנה.
2.7.1.4 היחיד נחשב כתושב מדינת האמנה לצורכי מס (עפ"י הדין הזר) ומחזיק באישור תושבות בה החל מיום 1.1.2009.
2.7.1.5 בני הזוג המשיכו להיות מוגדרים כתושבי ישראל לעניין ביטוח לאומי.
2.7.1.6 בשנים 2009 ו-2010 כלל לא שהו בני הזוג בישראל.
2.7.1.7 עם סיום משרתו של היחיד בחברת האם הזרה בתחילת חודש מרץ 2011 , חזרו בני הזוג לישראל.
2.7.2 הבקשה:
לקבוע כי היחיד ובת זוגתו נחשבים לתושבי חוץ לעניין אמנה החל מיום עזיבת המשפחה את ישראל ועד יום חזרתם.
2.7.3 החלטה:
מאחר והיחיד ובני משפחתו התגוררו במדינת האמנה תקופה הקצרה מ-3 שנים (שנתיים ו-3 חודשים) ומכלול העובדות, נקבע כי המעבר למדינת האמנה חל לצורך עבודה בלבד ולא לצורך מגורי קבע. לכן, מרכז האינטרסים החיוניים של היחיד ובני משפחתו נותר בישראל בכל תקופה שהותו במדינת האמנה, וטרם התהווה להם בית קבע מחוץ לישראל. לפיכך, אין לראות ביחיד כתושב חוץ, הן לעניין הדין הפנימי בישראל, והן לעניין האמנה.
לחזרה לעמוד הראשי ראו: מועד ניתוק תושבות ומועד בו הפך תושב חוץ לתושב ישראל
להרחבה ביחס לאופן קביעת תושבות לצורכי מס, ראו מדריך תושבות לצורכי מס, כולל המלצות לתכנון מס.
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל: [email protected]
יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של החוזר
