בכירים ברשות המסים הודיעו לאחרונה כי מסמכי פנמה, כמפורט להלן, הכוללים מידע רב על חברות הרשומות במקלטי מס בשליטת תושבי ישראל, הגיעו למחלקת החקירות. כך, מנהל אגף חקירות ברשות המסים, שלומי אסטרוגו, הודיע לאחרונה בכנס לשכת רואי החשבון באילת, כי כל מסמכי פנמה והמידע שבהם, ובכלל זה ביחס לחברות הרשומות במקלטי מס, מצויים בידי רשות המסים, והיא פועלת לבדיקת שמות הישראלים המופיעים בהם.
במקביל, רשות המסים הודיעה כי עד כה, נחשף במסגרת הליך גילוי מרצון, הון ישראלי בחשבונות בנקים בלתי-מדווחים בחו"ל, בהיקף של כ-17 מיליארד שקל. המס ששולם עד כה בעקבות הבקשות לגילוי מרצון עומד על סך של כ-650 מיליון שקל. אגב, הסכום הגבוה ביותר במסגרת בקשה יחידה בהליך הגילוי מרצון היה 48 מיליון דולר - כ-155 מיליון שקל. יש לציין בהקשר זה כי בחלק ניכר מהבקשות לגילוי מרצון, קרן ההון עומד על כ 300,000 דולר.
לעדכונים נוספים בנושא גילוי מרצון, ראו:
עדכונים בנושא גילוי מרצון - אפריל 2016
עדכונים בנושא גילוי מרצון - ינואר 2016
מסמכי פנמה
מסמכי פנמה, אשר פורסמו לאחרונה, כוללים אוסף של כ 11 מיליון מסמכים של משרד עורכי הדין מוסאק-פונסקה מפנמה, ואשר הודלפו ופורסמו באינטרנט. מסמכי פנמה כוללים מידע על יותר מ-200 אלף חברות מכל העולם ועל בעלי מניותיהן, לרבות ביחס לתושבי ישראל.
מנהל אגף חקירות ברשות המסים הסביר כי הרשות קיבלה את המידע שבמסמכי פנמה ממספר מקורות, חלקם חסויים. יש לציין בהקשר זה, כי במסמכי פנמה מצויים בעיקר שמות של אנשים בעלי זיקה לחברות במקלטי מס, אך לא מופיעים מספרי זהות ו/או מספרי פספורט של אותם אנשים. הפרטים המצויים במסמכי פנמה נכנסים בימים אלה למערכת של מחלקת החקירות ברשות המסים אשר באפשרותה ביחד עם מחלקת המודיעין לבצע הצלבות כדי לזהות את כל הישראלים בעלי הזיקה לחברות במקלטי המס, ובעיקר לבחון אם הם דיווחו על אחזקותיהם והכנסותיהם בחו"ל. פניה לרשות המסים באמצעות הנוהל לגילוי מרצון, כמפורט להלן, הוא אחד הפתרונות הקיימים ביחס לחשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל.
נוהל גילוי מרצון
נוהל גילוי מרצון של רשות המסים מאפשר לנישומים לחשוף הון לא מדווח ובכלל זה בחשבונות בנק בלתי מדווחים, זאת מבלי להיות חשופים להליך פלילי. נכון להיום, מצויות היום בידי רשות המסים כ-5,000 בקשות של נישומים לדווח על הונם, בעיקר בחשבונות בנק בחו"ל, במסגרת נוהל גילוי מרצון. ברשות המסים מצפים שיוגשו כ 6,000 בקשות עד סוף תקופת הנוהל לגילוי מרצון.
בהתאם לסטטיסטיקה, כ 60% מהבקשות לגילוי מרצון מוגשות במסלול האנונימי, במסגרתו הנישום אינו חייב לחשוף את שמו בתחילת ההליך; כ-20% מהבקשות לגילוי מרצון מוגשות בהליך המהיר והמקוצר המיועד לנישומים המעוניינים לחשוף הון של עד 2 מיליון שקל; ועוד 20% במסלול הגילוי מרצון הרגיל.
ברשות המסים הודיעו לאחרונה על הכוונה להאריך את תוקפו של הנוהל לגילוי מרצון כצעד משלים לתיקון החדש לחוק המכליל את עבירות המס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון, ומתוך רצון לאפשר לנישומים להיכנס למסלול הגילוי מרצון, לפני שייחשפו לסנקציות המחמירות המצויות בחוק איסור הלבנת הון.
ראו גם: עדכונים בנושא גילוי מרצון - אפריל 2016
הבעיות הקיימות ביישום נוהל הגילוי מרצון
אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר השקיפות של ההליך, היוצר חוסר ודאות. בעיה מטרידה נוספת היא בקשר לבקשות שנדחו על ידי מחלקת החקירות ברשות המסים. במקרים מעין אלה, ייתכן וייחתם הסדר מס עם פקיד השומה הרלוונטי, אך מחלקת החקירות תורה על פתיחת הליך פלילי, אם כי מקרים אלה נדירים.
קיימות גם בעיות טכניות רבות. כך, קיימת סחבת בטיפול בבקשות לגילוי מרצון, וכי הטיפול בחלק מהתיקים נמשך לעיתים יותר מ 12 חודשים. בעיה נוספת אשר טופלה לאחרונה היא תקלות במערכת המחשוב של רשות המסים. במקרים רבים, בקשות לגילוי מרצון שהוגשו כלל לא נקלטו במערכת של רשות המסים.
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה למיסוי בינלאומי, ומייצג בתיקי גילוי מרצון
